חמש ילדות ניצולות שואה מספרות את סיפוריהן כעבור שישים שנה. את סיפורי הילדות שאבדה בתהומות הפחד והזוועה , את סיפורי השכול של הקרובים והיקרים מכול , את סיפורי ההישרדות המופלאים והיציאה מין התופת אל החירות.
" הסיפורים שקראתי [... ] היו בלתי נשכחים. מרגע ששמעתי אותם הם הלכו איתי לכל מקום , נבצרים מבינתי , נצברים בתודעתי וצורבים [... ] זו ספרות עדינה ודקה , שיש בה הרבה תמימות של ילדים , שמדווחים על זוועות בלי שיפוט , ועם זאת יש לה שליחות. דורית זילברמן