בספר חמש ילדות מדברות כתבה אינה על חייה בזמן מלחמה עם עוד 4 נשים: ערה מיכאל ובנה – ארז, חנה יחמוביץ – פטמן , עליזה רוזנווסר ועליזה ויטיס – שומרון .
מתוך הספר: בסיפורי ילדות אלה , אנו , חמש נשים בוגרות , מביאות את סודות ילדותנו מ"שם" , מארצות אירופה הכבושה. הייתה זו ילדות עשוקה. לא היו בה רגעי שמחה , משחק ותעלולים. בסיפורים האלה חוזרות אנו אל מחוזות סבל , געגועים , בדידות , אבל כנשים חזקות שידעו לשרוד בתנאים בלתי אפשריים.
אחדות מאתנו לא הרבו לספר עד כה על ילדותן ואיש בסביבתנו לא הכיר בנו את הפצעים שחווינו. התבגרנו בארץ , שירתנו בצבא , למדנו מקצועות , רכשנו השכלה גבוהה , מילאנו את תפקידי החיים: אהבנו , עבדנו , ילדנו ילדים ותרמנו לעם ולמולדת שאספה אותנו אל חיקה.
לא פינקו אותנו גם אחרי השחרור , נאלצנו להיאבק כל אחת בדרכה שלה , רובנו בלי הגב התומך של ההורים , שרידים בודדים ויחידים לעברם , עדים למשפחותינו האבודות , להורים שהבטיחו לחזור ולא שבו.
עתה , הגיע הזמן להסיר את העכבות ולפתוח את הסיפור האמיתי.
ניסינו לתאר את חוויות הילדות ממבטו של ילד , ללא שיפוט , ללא סינון - עובדות בלבד , כפי שילד קולט אותן , כי הרי זו הילדות היחידה שהייתה לנו.
כתבנו את הסיפורים מתוך צורך פנימי ומתוך רצון למסור לילדינו ולנכדינו ולדורות הבאים את מה שעבר עלינו.
מתוך הספר: בסיפורי ילדות אלה , אנו , חמש נשים בוגרות , מביאות את סודות ילדותנו מ"שם" , מארצות אירופה הכבושה. הייתה זו ילדות עשוקה. לא היו בה רגעי שמחה , משחק ותעלולים. בסיפורים האלה חוזרות אנו אל מחוזות סבל , געגועים , בדידות , אבל כנשים חזקות שידעו לשרוד בתנאים בלתי אפשריים.
אחדות מאתנו לא הרבו לספר עד כה על ילדותן ואיש בסביבתנו לא הכיר בנו את הפצעים שחווינו. התבגרנו בארץ , שירתנו בצבא , למדנו מקצועות , רכשנו השכלה גבוהה , מילאנו את תפקידי החיים: אהבנו , עבדנו , ילדנו ילדים ותרמנו לעם ולמולדת שאספה אותנו אל חיקה.
לא פינקו אותנו גם אחרי השחרור , נאלצנו להיאבק כל אחת בדרכה שלה , רובנו בלי הגב התומך של ההורים , שרידים בודדים ויחידים לעברם , עדים למשפחותינו האבודות , להורים שהבטיחו לחזור ולא שבו.
עתה , הגיע הזמן להסיר את העכבות ולפתוח את הסיפור האמיתי.
ניסינו לתאר את חוויות הילדות ממבטו של ילד , ללא שיפוט , ללא סינון - עובדות בלבד , כפי שילד קולט אותן , כי הרי זו הילדות היחידה שהייתה לנו.
כתבנו את הסיפורים מתוך צורך פנימי ומתוך רצון למסור לילדינו ולנכדינו ולדורות הבאים את מה שעבר עלינו.
